|
"חצר הסרפדים", 2001
שירים שנכתבו כרישומי צבע מרצדים למציאות אישית. שירי-ציור המתארים מקומות עלומים, מנוכרים בחלקם, זרים ביופיים ומרובי פנים. נופים נפשיים. שירים שנוצרו מתוך משבי זמן חד-פעמיים של התודעה. שירים שמקור נביעתם ממקומות שהיו ועודם. כי באין כיכר מרכזית אחת לבוא או לצאת ממנה זה מה שנותר - הליכה מתוך חצר של סרפדים בדרך אין סוף שבילים. |
|
|
|
|
|
|
|
"בין שמשות אחרות", יוני 2006 על הספר כותב הסופר דן - בניה סרי : "מיכל עלמה, מצליחה בלשון שיריה ללכד מילים, לכאורה פרוזאיות, ולהעניק להן צירוף פיוטי הנוגע במיתרי ליבם של קוראי שירה קשובים. שירים לא מעטים מחזיקים בך בעת קריאתם, ולכאורה, חש אתה בתוכם, כמתערסל בתוך עריסה קסומה, אם גם כואבת, לימים רחוקים ואפשר ספק אחרונים, ואולי מעבר להגדרות שחולשתן נסיונן הנואל להדמות לחכמות, טוב אם נצטט בית אחרון מתוך אחד השירים בשם: וכשהשער נפתח ... וכשהשער נפתח אבני-הרוח גולגלו במורדות האבודים של תפילותיי וכרעתי ברך למציאות אחרת אל מול גליו האפלים של חוף שיריי.
"בין שמשות אחרות" הוא ספר במהות קינה. הטקסטים עוסקים במות האהבה ובניתוק של האדם מעצמו, דרך מוטיבים ודימויים של שקיעה. שירים מתוך הספר מקושרים ומתחברים גם להדי התקופה בה אנו חיים, וכן מהויות, תכנים ומיתוסים הקיימים בקבלה היהודית דרך קבלת האר"י, מושג "מות האלוהים", ובהקשרים רוחניים נסתרים. הספר קיבל את קרן עמו"ס . השבר החברתי הגדול נעוץ בחוסר האהבה ובבעיות תקשורת בין אדם לחברו. ובין אדם לעצמו. כל שיר מבטא משמעות זו קצת אחרת, מנקודת מוצא שונה, והפרט נתון תמיד בתוך המכלול השלם.
|
|
|
|
|
|
|
|
"סופנו אל היקיצות", הוצאת צבעונים, 2010 שירי הקובץ סופנו אל היקיצות מבטאים את אופיו המורכב של עידן בין השמשות. שירה שנכתבה בין השנים 2003- 2010.
עידן בין השמשות כתקופה הנעה בין צירי אור וחושך, באיזורי דמדומים גשמיים אפוקליפטיים. שירי הקובץ סופנו אל היקיצות מבטאים אמירות רב משמעיות ובאים לסמל ולתאר הדי תקופה בה אנו חיים דרך מקרים, מהויות, תכנים, מיתוסים, דרכים מתחדשות, קבליות, מקומיות, יקומיות- אוניברסליות, בשפה אישית ומזוהה. "יבואו זמנים, לפני בואו של המשיח, בהם ירד שפע גדול בעולם. אנשים יתעשרו ויצברו כסף הרבה ויתרגלו להוצאות גדולות. אחר כך יבואו ימי מחסור, הבריות ישכחו בינתיים פירושה של הסתפקות במועט. כתוצאה מכך יגדל המחסור ודוחק הפרנסה יהיה קשה. עם העלאת רמת החיים לֹא יוכלו עמך בני ישראל לספק את צורכיהם המרובים, ומבחינה זו יהיו עניים. אלה יהיו חבלי משיח הראשונים" הבעל שם טוב.
* * * בַּרְזֵלֵי יָד- הַמִקְרֶה/ מיכל עלמה מרקוס
הֲמוֹן יָמִים וּמְעַט מִדַי זוּלָתָם הַלוֹכֶּדֶת בִּדְלָתוֹת פְּעוּרוֹת אֶת עֵין - לֵב אָדָם, זֶה שֶׁלֹא חֲטָא לְאִישׁ. רַק הַהוֹוֶה יְסַמֵל ייִצוּגִי הֶחָלוֹם וְשִׁבְרוֹ, וְאֵין חֲלוֹם בָּא פַּעֲמָיִים. מִי שֶׁאוֹסֵר עָל הַצִילוּם לְהִתְרַחֵשׁ הַמְתּוֹעָד, בָּא זְמַן הַהוֹוֶה שֶׁבַּתָוֶךְ. הַמַצְלֵמָה, תַבְנִיוֹת מַגְנֶזְיוּם חֲשׁוּכוֹת בְּפָנִים חֲקוּקוֹת מִשְׁטֶרֶת הַמַחְשָׁבוֹת עַל שׁוֹטְרֵיהַ. כְּדַיֶרֶת פְּנִים הֶעָבָר-בֶּעָתִיד כְּבָר רָאִיתִי פָּנִים נֶאֱסָפוֹת מִבִּפְנִים כְּדַיֶרֶת לִכְאוֹרָה שֶׁל פְּנִים הַהוֹוֶה בַּרְזֵלִים נֶאֱסְפוּ לְעֵינַי מִבְנִים שְׁבוּרִים קִבְּלוּ מַרְאוֹת עָתִיד אַבוּדֵי-הִלָה מְנוּתַקִים מִכְּבֵדוּת אֲדָמָה, מִלֵב אָדָם. וּבְלֹא הֶקְשֵׁר צִילוּמִי, פָּנִים אֲבוּדוֹת אֵלֶה, בְּלֹא מָהוּת הֵעֲכְשַיו
מתוך ספר השירה "סופנו אל היקיצות" 2010
|
.jpg)
