כמו בחקירות ארכיאולוגיות, כמו בגילויי מציאות חדשים
עבודותיה הדיגיטליות של מיכל עלמה מאופיינות בחקר הצילום מול חקר הציור ובריבוי עולמות. "ריבוי עולמות" הוגדרו עבודותיה עוד בשעתו על ידי האמן והמורה רפי לביא ז"ל במדרשה לאמנות. העבודות המחולקות על פי נושאים ותת נושאים תחת הכותרת "בין השמשות ארצות הירח, שם זמני" מייצגות מקומות מצולמים שבהם נחקרים מקורות המציאות. שם מתקיימים מבנים שבורים, נופים מטאפוריים ומטאפיזיים. מבנים ארציים מקבלים אישיות אחרת, נופים מקבלים מימד אחר. באמירות על מהות הצילום נוצרות אמירות על מהות הציור ומה בין אלה לבין אלה. העבודות חוקרת את תפישת הרגע החי ושאלת האלמנט המשתנה המציאותי מרגע שהוא קפא ואז גם נחלק, מתפצל, מתפרק ומטופל ביד, לא רק דרך עדשה ומערכות טכניות דיגיטליות.
העבודות משתייכות לרגע שבו עדשת המצלמה מקבלת תפנית מתערבת עם יד מבצעת, ומתגלים כמו בתהליך ארכיאולוגי מקורות אחרים. מראות אחרים ומציאויות לא נראות. זהו סוג של פענוח לאחורי המציאות, באמצעות כלים רב ריבדיים, פילוסופיים ורעיוניים שיש בהם עומק לרעיון הוויזואלי. נוצרות משמעויות חדשות המתגלות עם כל שכבה שנוספה ושכבה שהורדה. האמת על המציאות הופכת לפרשנות על האינסוף, ניצבת מול האינסוף שאין בו צמצום, אין לו כללים, והוא נחשף על מורכבותו ושכבותיו.
לאן כל עולם כזה שייך. עולמות קונקרטיים מייצגים מבנים וחלקי דמויות או חפצים שעוברים שינוי מקום - זמן - צבע וצורה. כולם צולמו על ידי מיכל עלמה ונחקרו עד שהגיעו לנקודת מפגש המדוייקת לדיוק רעיוני. סדרות המייצגות את עולם המציאות דרך חלקיהם שהשתנו ונחשפו, ונכנסו למימד אחר, חלקים אחרים, כך שהאינסוף הופך למוחשי, המוחשי הופך לחלקי מציאות אחרת שנגלית. העבודות מדגישות את המציאות וחלקיה האחוריים, הקונקרטי אל מול עולם של מקומות אחרים. העבודות מתארות חיפוש אחר האמת של "אחורי המציאות", שם השליטה על המציאות אובדת. המודעות לא מכירה במציאות אחרת זולת זו המוכרת אך מוצאת שייכות למקומות זרים שהתגלו.
המציאות הקונקרטית מתארת התבוננות למשל בתמונות נוף, בחללי מבנים שבורים, בדמויות ובצללים, ובחלקי ריידי מיידס מוכרים שהתגלו במקום אחר. נוצר מיזוג המכנס אל תוך עצמו מהסביבה המוכרת. מתגלה שפה וויזואלית, המושפעת מחלקי מציאות מתפרקים (כפי שהם מתפרקים כל הזמן וכל העת על פי הזמנים המשתנים והחיים ושינויים, גוף האדם ומחלותיו, צורת הבנת החיים, המציאות ושינוייה בכל הרבדים, והיקום שגם הוא משתנה) הם נטמעים בגילויים חדשים ובחלקי מודעות חדשה. עולות שאלות מציאותיות אודות המקומות החדשים שנוצרו. התמונה הלכאורה סופית ממחישה מקומות אחרים שעין המצלמה לא הייתה לעולם מצליחה לקלוט, וחשיבותה הוא בהקפאת הרגע המת לכדי ההתערבות אנושית סקרנית.
ארצות הירח הוא שם מטאפורי המתאר את הזמן שבו מאיר הירח על ארצות כדור הארץ. אך איך נראות פניהן של ארצות הירח? מהן ארצות הירח בכלל? מהו המקום האמיתי באמת שנמצא במציאותי של הצילום? כל עבודה מתייחסת לפן אחר של אמירה אודות מציאות מעורבת זו.
בלא מעט דתות האמונה בגלגולי נשמות. גלגולי נשמה מתרחשים כל העת בתוך בני האדם בעודם חיים, גם במציאות קיימת נוצר שינוי, השינוי הוא חיצוני והוא פנימי, הוא חודר אל תוך מרחבי הטבע ומרחבי התודעה של האדם, גם הטבע משתנה כל הזמן בזמן, על אותה קרקע, תחת אותם שמיים, תהליכי השינוי הפנימיים, החברתיים, הנופיים, הרגשיים, העוברים על בני אדם הופכים למידע המצורף מפיסות ומחלקי זיכרון וויזואלי, במקומות מורכבים.
היכולת של המצלמה לבחון את המציאות מחייבת אותי כיוצרת לתהות אודות הנעשה "באחורי המציאות", הדימויים עולים מתוך המציאות מעבירים מסרים אודות האופן שבו ניתן להתבונן בשינוי המציאות, על מורכבותם, בחלקים הלא ידועים של החיים האישיים, האנושיים, הארציים והמושגיים שבין האישי, הקונקרטי והציבורי מול זה שהוא נעלם אחד גדול, בלתי צפוי, בלתי נתפש, זה שלרוב לא נחזה, לא נראה, ואיש לא רואה.
המקומות בעבודות הפסיקו להיות קונקרטיים. מדברים בשפה סימבולית רעיונית ודימויית אודות משמעות המעבר בין החיים למוות, על משמעות הנראה והנסתר, על מבנים משתנים ועל בני אדם משתנים, על הזהות והחיבור הרעיוני הנרקם לאין סוף שפות. זמנים ותחומים משתנים, מקרים סמליים וסצינות מחוברות בנקודות מוצא וויזואליות שמשתנות, מקומות נוצרים מחלקי תודעה הפורמים את הזיכרון הקונקרטי, המדגישים מקומות מתקיימים בין לבין.
בין השמשות על כן הוא הוא עידן וזמן במקום מעורב, הזמן שבו השמש יורדת והירח עולה, בזמן דמדומים, הזמן מתערב בתודעה, זמן בו נוצרים כל הזמן מימדים חדשים של תודעות . אשליית היום והמקום הזמן והשעה. דרכה של המציאות להתהלך במחוזות ובדרכים אחרות, חלקים בלתי מפוענחים מתגלים ולעיתים אינם מפוענחים כלל.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מרבית העבודות נוצרו תחת הגדרת השם בין השמשות - ארצות הירח לתוכם הולבשו סדרות העוסקות למשל בחיבור שבין דמות אנושית למבנה שבור, או לחפצים שהוכנסו למקום אחר והפרופורציה שלהם השתנתה, הם מוגדלים, משוחזרים אחרת אל תוך חלל מוכר, או מנוכר. לכל אחד תפקיד אחר, מהווה סימבול אחר, דימוי אחר. נפשו של האדם כאילוזיה בנופי אילוזיה, תוהה על הזמנים, על המציאות, על רגע תפישת המצלמה, על השינוי שקורה מרגע שהצילום עצר וקפא. במשמעות החיים על כדור הארץ, כעוד מקום בין השמשות.
מתוך חדרי החיים - באים חללים לבשר על מקומות נשכחים שלוקטו בשאריות אור אחרונות.
מהווים מזכרת לגלגולים אחרים של התודעה. החיבור בין הצילום הפיזי לבין עבודת העמלנות של הציור החופשי, אני תוהה אודות הצילום האם הוא אמצעי של דיוק המציאות אל מול החופש והשחרור של הציור? האם הוא רק רגע מת שקפא בתודעה. הטבע האמיתי שבחוץ מקבל פנים אחרות כשהוא מצולם או כשהוא מצויר, אך מה קורה לדימוי כשהוא נשאר במקום ללא מקום, והופך לזמן ללא זמן?. מהן הדקויות של הדימויים הייצוגיים והלא ייצוגיים ואיך יש לבחון ולהגיע אל תוכו של "שטח אחר" בכדי לפתור את חידת התודעה האנושית, את מצגת המציאות.